ישיבת שערי רחמים הוקמה לפני כ-30 שנה על שם הרב רחמים נאהורי זצ"ל שהיה אב"ד (אב בית דין) בפריס ורב באלג'יר.
הרב עסק הרבה בחינוך ועל כן, בניו ותלמידיו החליטו להקים ישיבה שתמשיך את דרכו.
הישיבה במתכונתה הנוכחית הינה ישיבה תיכונית שהוקמה ע"י בנו, ראש הישיבה הרב יהודה נאהורי זצ"ל, לפני כ-15 שנים במטרה לאפשר לתלמידי הציבור הדתי לגווניו לשלב בין לימודי קודש ולימודי חול.
הישיבה שוכנת בסנהדריה בירושלים.
בישיבה לומדים תלמידים מכיתה ח' עד י"ב במסגרת משפחתית ואינטימית. כ-20 תלמידים בכיתה בדרך כלל על מנת לתת תשומת לב מלאה לכל תלמיד ולהביא כל אחד למצוינות אישית.
החזון שלנו
הישיבה התיכונית שערי רחמים היא ישיבה בה מחנכים מתוך משפחתיות למנהיגות ומעורבות בעם ישראל ולמצוינות בתורה ובדרך ארץ.
הישיבה מתנהלת בעקרונותיו החינוכיים של הרב רחמים נאהורי זצ"ל וחכמי צפון אפריקה, יהדות מאירה, מכילה ומאחדת את כל גווני עם ישראל, לימוד מעמיק עם דגש לפנימיות התורה.
מטרתנו היא שתהיה לבוגרים שלנו את האפשרות לבחור.
לבחור בכל מסגרת אפשרית, מתוך עידוד והכוונה למסגרות המשך תורניות המשלבות לימודי קודש אבל המאפשרות שילוב בכל תחומי החיים.
הישיבה מחנכת למנהיגות, מטרתנו להוציא מתחת ידינו את הדור הבא של מנהיגי ישראל כל אחד בתחומו. כבר כיום תלמידנו משתבצים ומובילים בכל תחומי החיים.
איך עושים זאת? מחד על ידי לימודי קודש איכותיים, מקיפים ומשמעותיים העוזרים לתלמיד להזדהות ולבחור בדרך התורה ומצד שני בבגרות ברמה הגבוהה ביותר ולבסוף בתכנית חברתית משמעותית מאד!
בישיבה ניתן דגש על אהבת ה', לימוד חסידות ופנימיות התורה, חינוך לתורה מתוך הזדהות ותהליך חינוכי, כל זה מתוך תורה מאירה ומאחדת את המציאות.
הרב רחמים נאהורי זצ"ל
הרב רחמים נאהורי נולד לאמו לאביו ביום י"ב מנחם-אב תרס"ב (1902) בעיר עונבה (בון), שבאלג'יריה. בגיל צעיר התייתם מאביו ועזב את הלימודים בכדי לפרנס ביחד עם אמו האלמנה את אחיו. במקביל לעבודתו ועזרתו בבית הוא למד תורה בכוחות עצמו ללא מורה או רב מסוים.
בשנת תר"ף (1920), בהגיעו לגיל שמונה-עשרה, החליט לממש את תשוקתו ללימוד תורה מעמיק והלך ללמוד אצל רבה הראשי של בון, חכם יעקב הכהן, שכבר לאחר שנתיים, בשנת תרפ"ב (1922), הסמיכו כרב ומורה הוראה בישראל. כדרך חכמי הספרדים, לא רצה חכם רחמים נאהורי להנות מכתרה של תורה, ועל-כן התפרנס כשוחט ואף פתח חנות בשר ועבד בה כקצב.
בשנת תרצ"ז (1937), לאחר מותו של חכם יעקב שושנה, רב העיר בון, ביקשו ראשי הקהילה מחכם רחמים נאהורי לכהן כרב העיר. חכם רחמים נאהורי קיבל על עצמו את התפקיד, והחל להתמודד עם ההשפעה הצרפתית העמוקה, שדחקה את לימודי התורה לשולי החינוך. חכם רחמים נאהורי פתח תלמוד תורה יומי לילדים לאחר שעות הלימודים, ואף ייסד מחנות קיץ תורניים בחופשות הקיץ. בהמשך הכשיר תלמידים ללימודים בישיבות מחוץ לאלג'יר, ואף ייסד בית ספר לרבנים בעיר הבירה אלג'יר.
בשנת תש"ה (1945), עם תום מלחמת העולם השנייה, חכם רחמים נאהורי ארגן את עניני הכשרות והשחיטה בעיר. כל ההכנסות היו קדש לקופת אליהו הנביא – קופת גמילות החסדים של הקהילה.
בשנת תשכ"ב (1962) עם קבלת אלג'יר עצמאות, נותר חכם רחמים נאהורי בעירו כל עוד נותרו בעיר מניין יהודים. כשעזבו עזב עימם לפאריס, והתמנה כאב בית דין. גם בפאריס השרה אווירה של קדושה על רבים מתושבי העיר. הוא פעל לפתיחת מקוואות, חנויות, מסעדות ואטליזים כשרים.
בשנת תשמ"ה (1985) ביום כ"א בתמוז, נפטר חכם רחמים נאהורי, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. לאחר מותו הוקמה ישיבת 'כיסא רחמים' בסנהדריה, הקרויה על שמו. חכם רחמים נאהורי לא כתב וסידר את חידושיו על-מנת להדפיסם, אולם תלמידיו קבצו אחר פטירתו קובץ של חידושים, תשובות ומכתבים שנקרא 'רחמיך הרבים'. חלק נוסף מכתביו הודפסו (בהשתתפות רבנים נוספים מדורו) באסופת מאמרים ודרושים שהתפרסמו בירחון 'הירח' ואוגדו לספר.
רשת ברנקו וייס היא רשת חינוך הפועלת בארץ.
הישיבה הינה חלק מרשת ברנקו וייס, אחת מרשתות החינוך האיכותיות בארץ.
מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה נוסד בשנת 1990 על ידי ד״ר ברנקו וייס וד״ר דן שרון, בשיתוף משרד החינוך במטרה לקדם יכולות למידה ולפתח חשיבה טובה בקרב תלמידים ומורים בישראל.
המכון מפתח פלטפורמות ביצועיות-ישימות הנותנות מענה רלוונטי ודינמי לצרכי תלמידים וצוותי חינוך הן ברשתות בתי הספר ברנקו וייס והן בתכניות ברנקו וייס לתלמידים ולצוותים חינוכיים בכל רחבי הארץ.
